#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח ואכל 1) כשקיבל תענית סתם 2) כשקיבל להתענות ביום מיוחד [כגון יארציי&quot;ט] 3) בתענית ציבור או תענית חלום 4) כשאמר שיתענה למחר [ולא קיבל לפני זה להתענות סתם וגם אינו דבר מיוחד במחר]?	"1) צריך ללוות ולפרוע יום אחר וא&quot;צ להשלים התענית היום (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [ואע&quot;פ שקיבל מאתמול להתענות למחר מ&quot;מ היה על דעת קבלתו להתענות סתם ולא נחשב כאילו קיבל להתענות היום בדוקא, ודלא כהחיי&quot;א דהביא מחמירים בזה דצריך להשלים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש), אבל הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) משמע דס&quot;ל כהחיי&quot;א דיום סתם הוי רק כשלא קיבל להתענות מאתמול, אבל להלכה קיי&quot;ל כהמ&quot;ב דכן מבואר מהרא&quot;ש, וכן מבואר מרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; תקס&quot;ב סעי&#x27; ה&#x27;)] 2) אינו יכול לפרוע תעניתו וחייב להשלים תעניתו [אפי&#x27; אם אכל הרבה במזיד (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)], ומ&quot;מ לשם כפרה יש מקום להתענות עוד וכמ&quot;ש שהמהרי&quot;ל אמר שיתענה בה&quot;ב (תרוה&quot;ד, דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) כתב דראוי להתענות לכפרה כשאכל במזיד ולא בשוגג], ואם קשה לו להתענות לכפרה יכול לפדותו בממון (כה&quot;ח סי&#x27; תקמ&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;), והרמ&quot;א הביא מחמירים להשלים כשאמר יום פלוני, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) ע&quot;פ הראב&quot;ד דאפי&#x27; ביום זה יש לו ברירה להשלים או ללוות ולפרוע, והבית מאיר השיג עליו דאם הוא משלים תעניתו אין מקום להחמיר ג&quot;כ לפרוע יום אחר, אלא ביאר כוונת הרמ&quot;א כשאמר למחר וכמ&quot;ש בסמוך (ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) מיישב המג&quot;א דלפי הראב&quot;ד עדיף טפי לפרוע ולהתענות יום אחר כדי שלא יהיה עליו עונש במה שאכל ביום התענית 3) ה&quot;נ אינו יכול לפרוע וחייב להשלים התענית, וכאן אפי&#x27; הרמ&quot;א מודה דאין מקום להחמיר (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) 4) כפשוטו זהו כיום זה וצריך להשלים ואינו יכול לפרוע, אבל כתב הבית מאיר דזהו הציור של הרמ&quot;א דכתב דראוי להחמיר גם לפרוע יום אחר דיש שיטת הרא&quot;ש דס&quot;ל דמקרי יום סתם וצריך לפרוע וא&quot;כ ראוי להחמיר להשלים תעניתו וגם לפרוע יום אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ויש)"	סימן תקסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב כאכל ואיבד תעניתו 1) באכילה 2) בשתיה?	"1) הר&quot;ן הביא הרא&quot;ה דס&quot;ל ככותבת כמ&quot;ש ביוה&quot;כ, אבל קיי&quot;ל כהרא&quot;ש והטור דשיעורו כזית (ב&quot;י) [וביאר החת&quot;ס (הגהות סי&#x27; תקס&quot;ז) דסמכו על הפסוק וצומו עלי ואל תאכלו, דתלוי בשיעור אכילה] {וכפשוטו שיעורו כזית אפי&#x27; בד&#x27; צומות, וכ&quot;כ שבט הלוי (ח&quot;ד סי&#x27; נ&quot;ו, ח&quot;ח סי&#x27; קכ&quot;ח), וע&quot;ע בביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תקנ&quot;ד סעי&#x27; ו&#x27;)}, ודוקא כשאכלו בכדי אכילת פרס, אבל אם אכל פחות מזה או שהה יותר מכדי אכילת פרס לא איבד תעניתו (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) מלא לוגמיו (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), ולפי החת&quot;ס הנ&quot;ל השיעור רביעית"	סימן תקסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אכל, מה הדין לגבי עננו 1) בתענית ציבור 2) בתענית יחיד?	"1) יכול לומר עננו ביום צום תענית הזה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תקס&quot;ה 2) אע&quot;פ שמחויב להשלים תעניתו אינו יכול לומר עננו (מ&quot;ב שם)"	סימן תקסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קיבל להתענות ב&#x27; ימים רצופים ושכח ואכל בלילה שביניהם?"	"איבד תעניתו וצריך להתענות ב&#x27; ימים אחרים (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תקסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל אחר עלות השחר קודם הנץ?	"אפ&quot;ה איבד תעניתו (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;), וצריך לפלוט מיד שעלה עמוד השחר (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח ובירך 1) בתענית יחיד 2) בתענית ציבור?	"1) השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ברכ&quot;י דנחפה בכסף ור&quot;ר שבתי גרמיזאן ס&quot;ל שיאכל פחות מכזית ואדמת קודש חולק עליהם, והאשל אברהם (גליון) נמי ס&quot;ל שיאכל פחות מכזית, אכן הפסק&quot;ת (אות ב&#x27;) הביא אחרונים דזהו דוקא לשיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דברכה לבטלה הוי איסור דאורייתא אבל לפי מאי דקיי&quot;ל כתוס&#x27; (ר&quot;ה ל&quot;ג ע&quot;א) דהוא רק איסור דרבנן שב ואל תעשה עדיף ולא יאכל כלום, ועי&#x27; תשובות והנהגות (ח&quot;א סי&#x27; שכ&quot;ט) {ומערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) משמע דיכול לסיים למדני חוקיך אפי&#x27; אחר הברכה, וצ&quot;ע} 2) לא יאכל אלא יאמר ברוך שם וכו&#x27; (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) [ואם הוא קרוב לסוף התענית יכול להמתין עד סוף התענית ולא יסיח דעתו ויאכל (פמ&quot;ג א&quot;א סי&#x27; ר&quot;ו ס&quot;ק ח&#x27;)]"	סימן תקסח סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קיבל להתענות תענית סתם, מתי מותר לו ללות ולפרוע?	"הרי&quot;ף משמע דמותר אפי&#x27; כשאין לו צורך, אבל המחבר פסק כהרמב&quot;ם והרא&quot;ש דסברי דאינו מותר אלא לצורך כגון לדבר מצוה או לכבד אדם גדול או במצטער, והגהות אשר&quot;י ואור זרוע מקילין אפי&#x27; לשמחת מריעות מפני דרכי שלום, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) מדייק ממג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דלא קיי&quot;ל כוותייהו, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דדבר תימה הוא להקל בשמחת מריעות"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל סעודת מצוה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) אפי&#x27; סעודת מצוה שאינו שייך בגוה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [וכן נוהגין להקל בתענית בכורות (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;)], וכגון ברית מילה וסיום מסכת, ומשמע ממג&quot;א דה&quot;ה סעודת בר מצוה, והביא מבאר שבע דחנוכת הבית הוי סעודת מצוה בא&quot;י ולא בחו&quot;ל והיש&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; בחו&quot;ל הוי סעודת מצוה אם עושה סעודה בו תחילה לומר בו דברי תורה"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסעודה שת&quot;ח שרוי בתוכו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא הגמ&#x27; בסוף ברכות (ס&quot;ד ע&quot;א) דהוי כאילו נהנה מזיו השכינה, ומשמע דהוי כסעודת מצוה, אבל החו&quot;י (סי&#x27; ע&#x27;) ס&quot;ל דאינו סעודת מצוה (מחה&quot;ש), ופסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כהחו&quot;י"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אפי&#x27; באופן שמותר לו ללות ולפרוע, האם מותר לאכול מיד?"	"הב&quot;י הביא מתרוה&quot;ד (סי&#x27; ער&quot;ה) דצריך להתענות מקצת היום זמן מועט יותר מן הרגיל, וביאר הב&quot;י ע&quot;פ הרא&quot;ש דמקרי תענית מה שהתענה מקצת היום לענין זה דאין צריך לישאול על נדרו (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), אכן כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) דאין נוהגין להחמיר בזה"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל התענית בשעת מנחה 1) והוא כבר קיבל להתענות יום אחד 2) וזהו תחילת נדרו?	"1) כיון שאינו תחילת נדרו הוי כקבלה להתענות סתם ויכול ללוות ולפרוע (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) 2) כתב הב&quot;י דהרא&quot;ש בתענית והאור זרוע ס&quot;ל דזהו כיום סתם אבל הרא&quot;ש בשבת ס&quot;ל דהוי כיום זה ואינו יכול ללוות ולפרוע, וכן פסק המחבר, ואם מתענה מקצת היום הט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) מקיל אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ורוב אחרונים ס&quot;ל דלא מהני אלא ביום סתם ולא ביום זה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהוא מייחד יום פלוני לתענית?	"אפי&#x27; הרא&quot;ש בתענית והאו&quot;ז מודו דאינו יוכל ללוות ולפרוע דמסתמא אינם חולקים על הירושלמי (ב&quot;י), ובכלל זה תענית חלום ויארצייט ותענית ציבור (שו&quot;ע, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל להתענות בה&quot;ב 1) לכל השנה 2) למקצת השנה 3) אחר פסח וסוכות?	"1) כתב הרמ&quot;א דהוי כיום זה דא&quot;א לפרוע אגד&quot;ו דהוא כוון לימי רצון, וגם א&quot;א להתענות שנה אחרת דהוא קיבל שנה זו בדוקא (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אכן מהט&quot;ז (ס&quot;ק א&#x27;) משמע דמהני אפי&#x27; לשנה אחרת [והא&quot;ר מדחיק דהט&quot;ז מיירי כשלא אמר שנה זו], וביאר השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ז) דאפי&#x27; כשאמר שנה זו אין כוונתו שמקפיד דוקא על שנה זו ולא דמי לאיסור קונם דאמרינן דמכוין דוקא לאסור שנה זו (יו&quot;ד סי&#x27; ר&quot;כ) אבל הכא בקבלת תענית מסתמא אינו מקפיד [ותמה ר&quot;י באק דכשאמר שנה זו הוי כיום זה ואע&quot;פ שאינו מקפיד על יום זה בדוקא מ&quot;מ קיי&quot;ל כהראשונים דאף זה נחשב כיום זה ואינו יכול ללוות ולפרוע (וכן הקשה מ&quot;ב עו&quot;ה במשנת שעה&quot;צ אות ו&#x27;)] 2) בודאי יכול ללוות ולפרוע בב&#x27; וה&#x27; אחרים, ומותר אפי&#x27; להתענות הב&quot;ה (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 3) כתב הרמ&quot;א דתלוי במנהג והמתענין בה&quot;ב נוהגין לאכול בסעודות מצוה וא&quot;צ לפרוע יום אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז), וזהו רק בקבלה ע&quot;י עניית אמן אבל אם קיבל התענית משעת מנחה הוי קבלה גמורה וצריך להתענות אפי&#x27; בסעודת מצוה (לבוש), אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) חולק עליו דאפי&#x27; אם קבלה משעת מנחה אדעתא דמנהגא קיבל ומותר לאכול בסעודת מצוה [והא דכתב הרמ&quot;א דצריך להתענות משום קבלתו היינו כשאינו רגיל להתענות בה&quot;ב], והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) להחמיר כהלבוש וכפשטות הרמ&quot;א דהוא ג&quot;כ דעת הגר&quot;א אבל כתב דאפ&quot;ה מותר לו ללוות ולפרוע יום ב&#x27; או ה&#x27; אחרת דיש לצרף שיטת הרא&quot;ש בתענית דס&quot;ל דאפי&#x27; ביום זה יכול ללוות ולפרוע, אכן לפי מש&quot;כ הביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; תקס&quot;ב סעי&#x27; ב&#x27;) דבזה&quot;ז אין נוהגין להתענות בה&quot;ב אחר פסח וסוכות וצריך קבלה בפירוש א&quot;כ פשוט דאין להקל בסעודת מצוה בלא התרה (פסק&quot;ת אות ד&#x27;) {ונראה דאין להקל אפי&#x27; בלוה ופורע}"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל להתענות עשרת ימי התשובה?	"דינו כמו בה&quot;ב אחר פסח וסוכות דנוהגין לאכול בסעודת מצוה, וה&quot;נ פליגי האחרונים אם קיבל בפירוש משעת מנחה, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הוסיף דאם ידע שיהיה ברית מילה בעשי&quot;ת יש לו להתענות עוד יום קודם ר&quot;ה אם יש עוד ימים אבל כשחל ר&quot;ה ביום ה&#x27; דליכא עוד ימים א&quot;צ להתענות קודם שבת דמעיקרא לא קיבל אלא להתענות בימי הסליחות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) כתב דנוהגין להקל אפי&#x27; אם יש עוד ימים לפני ר&quot;ה"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציור דמותר לו לאכול בסעודת מצוה, מה הדין 1) קודם הסעודת מצוה 2) אחר הסעודת מצוה 3) אם שולחים האוכלים לביתו?	"1) פשוט דאינו תענית כלל ומותר לאכול ולשתות אפי&#x27; בביתו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) 2) אינו מותר אלא לבעלי ברית דהוי יו&quot;ט שלהם (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), אבל הא&quot;ר מצדד דאפי&#x27; הבעלי ברית קודם הסעודה אינם מותרים אלא לאחר מנחה וכמ&quot;ש בט&#x27; באב שנדחה (סי&#x27; תקנ&quot;ט) (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) 3) אינו מותר לאכול אלא כשאוכלים במקום הסעודה (רמ&quot;א, דרכ&quot;מ סי&#x27; תק&quot;ע)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאינו בריא כ&quot;כ?	"המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תקפ&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט) הביא הפוסקים אם אמרינן ה&quot;נ דאדעתא דהכי לא נהגו להתענות ומותר, המג&quot;א מקיל דא&quot;צ התרה אבל הש&quot;ך מחמיר דצריך התרה דלא מסיק אדעתיה כשלא יהיה בריא לא יתענה (שעה&quot;צ סי&#x27; תצ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;), ולמעשה הכריע השעה&quot;צ (סי&#x27; תקפ&quot;א ס&quot;ק ל&quot;ג) דבשעת הדחק יש להקל אם אינו מוצא מי שיתירנו {וכל זה בקבלה על מנהג אבל בנדר גמור אין להקל כלל}"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתענית ציבור?	"אינו מותר לאכול אפי&#x27; בסעודת מצוה (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חל יום ל&quot;א של פדיון הבן 1) בשבת 2) בתענית ציבור?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) מסתפק אם עושה בסעודה ביום ראשון אם מותר לאכול [מי שמתענה בעשי&quot;ת] [ואינו דומה למילה שלא בזמנו דמותר לאכול דהתם כל שעתא ושעתא זמנה הוא דאסור לעמוד ערל משא&quot;כ בפדיון הבן כיון שעבר זמנו מותר לדחותו יותר] על כן מייעץ לעשות הסעודה בלילה שלאחריו, והדגול מרבבה כתב לעשות הסעודה במוצאי שבת דהוא ליל ל&quot;ב [ואינו דומה לליל תענית ציבור דהוי ליל ל&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), והשע&quot;ת (ס&quot;ק ח&#x27;) מיישב המג&quot;א דרצינו לעשות הפדיון ביום לפרסומי מילתא, אכן המור וקציעה והבית מאיר וחיי&quot;א חולקים על המג&quot;א לגמרי וס&quot;ל דמותר לאכול אפי&#x27; בפדיון הבן שלא בזמנו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג), וכן קיי&quot;ל לגבי אכילת סעודה ערב שבת דאפי&#x27; פדיון הבן שלא בזמנו הוי סעודת מצוה (מ&quot;ב סי&#x27; רמ&quot;ט ס&quot;ק י&quot;ב) אבל לגבי ט&#x27; באב שנדחה לא מקרי סעודת מצוה (מ&quot;ב סי&#x27; תקנ&quot;ט ס&quot;ק ל&quot;ח) 2) אינו יכול לעשות הסעודה ביום התענית אלא צריך לעשותו בלילה שלאחריו (מג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;), אכן החת&quot;ס ס&quot;ל דיכול לעשותו ליל התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;), ובלבד שהוא אחר כ&quot;ט י&quot;ב תשצ&quot;ג (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכ&#x27; סיון?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) מסתפק אם דינו כתענית ציבור ואסור לעשות בו סעודת פדיון הבן, אבל כתב דנוהגין לעשות כל סעודות מצוה בלילה אחר כ&#x27; סיון [ואפשר דהבעלי ברית מותרים אחר מנחה (בית מאיר, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ה)], ופעם אחת אירע ברית מילה בכ&#x27; סיון בערב שבת וצוה הרב לאכול ביום מפני שלא ימצאו אנשים שילכו בלילה [ואדעתא דהכי לא קבלו (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)] (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שנוהג להתענות כ&#x27; סיון שהלך למקום שאין נוהגין להתענות?"	"כתב החיי&quot;א דמותר לו לאכול בסעודת מצוה בכל ימות השבוע אם צריכים לו להשלים המנין (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מצטער בתעניתו, האם אפשר לפדותו בממון 1) תענית ציבור 2) תענית יחיד שקיבל להתענות סתם 3) תענית יחיד שקיבל דרך נדר?	"1) לא מהני פדיון אלא אם התנו כן הציבור (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב) 2) כן דיש אומדנא דאדעתא דהכי קיבל דתענית נחשב לצדקה וכיון שנותן דמי חלבו ודמו לעניים יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), והראב&quot;ד מקיל אפי&#x27; כשמייחד יום התענית, אבל כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה יכול) דזהו הראב&quot;ד לשיטתו דס&quot;ל דיכול ללוות ולפרוע אפי&#x27; ביום זה אבל לדידן דקיי&quot;ל דאינו יכול ללוות ולפרוע ה&quot;ה שאינו יכול לפדותו בממון ועל כן אין להקל לפדותו אלא ביום סתם [ולא ביום זו או ביארציי&quot;ט או בתענית חלום {והא דמצינו פדיון לתענית חלום (מ&quot;ב סי&#x27; ר&quot;כ ס&quot;ק ה&#x27;) היינו למעוברות ומניקות דפטורות מדינא}] 3) לא (רמ&quot;א) {ונראה כוונתו כגון שאמר הרי עלי שלא לאכול וכמ&quot;ש במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; תקנ&quot;א ס&quot;ק נ&quot;ט), וכן לקמן (סי&#x27; תק&quot;ע סעי&#x27; א&#x27;), וכ&quot;כ הכה&quot;ח (ס&quot;ק נ&quot;ד), וכן משמע מערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;), וע&quot;ע במ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ה) דביאר כוונתו כשמייחד איזה יום, וצ&quot;ע}"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור פדיון?	"הרמ&quot;א לעיל (סי&#x27; של&quot;ד סעי&#x27; כ&quot;ו) כתב דלכל הפחות יתן י&quot;ב פשיטין ליום, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) כתב שהעשיר יתן לפי עשרו כנגד צער התענית דבעשיר דין מאה מנה כדין פרוטה לעני (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד), ונוהגין להקל ליתן רק כשיעור סעודה (כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ב)"	סימן תקסח סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שנדור להתענות, האם מותר לדחותם עד ימי החורף?	"כתבו התרוה&quot;ד (ח&quot;ב סי&#x27; ס&#x27;) והגהות מרדכי (ב&quot;מ סי&#x27; תנ&quot;ו) דמותר לדחותם דלא אמר בפירוש שיתענה דוקא בימי הקיץ (שו&quot;ע, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), אבל כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דלכתחילה אין לדחותם אלא לזמן מועט [פחות משלשים יום (מחה&quot;ש)] דחיישינן שמא ימות [ורע&quot;א תמה דאנן קיי&quot;ל דאפי&#x27; לזמן מועט חיישינן וכמ&quot;ש בגיטין (כ&quot;ח) דלכו&quot;ע חיישינן שמא ימות לזמן מרובה ונחלקו ר&#x27; מאיר ור&#x27; יהודה לזמן מועט וקיי&quot;ל כר&#x27; יהודה, עי&#x27; רמב&quot;ם הל&#x27; תרומות (פ&quot;ט ה&quot;א)], וכן נקט המחנה אפרים דלכתחילה יש לקיימו מיד, ומיהו כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ח) דנאמן לומר שהיה בדעתו בשעת נדרו שלא להתענות אלא בימי חורף, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) חולק על המג&quot;א וס&quot;ל דמלשון הפוסקים משמע דמותר לדחות התעניות אפי&#x27; לכתחילה אפי&#x27; לזמן מרובה, וצ&quot;ל דדוקא כשנדר לעשות דבר בקום ועשה אמרינן דצריך לקיימו מיד משא&quot;כ נדר תענית הוי בשב ואל תעשה שלא לאכול ואפי&#x27; אם ימות הרי לא עבר על נדרו {וצ&quot;ב דנדר להיות בתענית ואם ימות לא יקיים דבריו}"	סימן תקסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מתענה משום תשובה?	ה&quot;נ מדינא מותר לדחותו עד ימי החורף (תרוה&quot;ד, מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), וה&quot;נ לכתחילה אין לדחותו אלא לזמן מועט	סימן תקסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל להתענות בה&quot;ב בימי הקיץ?	כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ג) פשוט דאינו יכול לדחותם לימי החורף, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ב) מסתפק אם מותר לדחותם לימי הקיץ של שנה אחרת	סימן תקסח סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה שוה לארבעים תעניות?	"כתב התרוה&quot;ד (ח&quot;ב סי&#x27; ס&quot;א) דשני ימים ושני לילות ברציפות שוה לארבעים תעניות, אכן הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא ספר מנהגים בשם תשובת מהר&quot;ם מעיל צדק (סי&#x27; ס&quot;ב) דאפי&#x27; שלשה ימים רצופים אינם שוין לארבעים תעניות, ועוד הביא בשם מהר&quot;י ברי&quot;ן דלאדם בריא שוין בשלשה ימים ולאדם חלש סגי בשני ימים. להלכה, המחבר הביא התרוה&quot;ד דסגי בב&#x27; ימים, והרמ&quot;א הביא המהר&quot;י ברי&quot;ן דהיינו דוקא לאדם חלש. ומ&quot;מ כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ט&quot;ו) דטוב יותר להתענות ארבעים תעניות שבכל עת יהיה לבו נכנע ויהיה חטאיו נגדו תמיד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;א) [וכל זה מובא ג&quot;כ בפתח&quot;ת (יו&quot;ד סי&#x27; קפ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;ב)], ומפני חולשת הדורות לא שמענו מי שיצום שני ימים רצופים (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להוסיף על התענית רציפות 1) של שלשה ימים 2) של שני ימים?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא להוסיף עוד ב&#x27; שעות לעלות למנין &quot;עד&quot; וסימן לדבר שובה ישראל &quot;עד&quot; ה&#x27; אלקיך, והוסיף רע&quot;א בשם התורת חיים (סנהדרין ס&quot;ד) דאיתא במדרש אסתר (ט&#x27;, ה&#x27;) כשהתענו ג&#x27; ימים שמע הקב&quot;ה קול שועתם כבשתי שעות בלילה, דהיינו בעוד שתי שעות. וכן מרומז דיקו&quot;ק במילואו עולה ע&quot;ד והיינו שובה ישראל עד ה&#x27; אלקיך דצריך לשוב עד מנין יקו&quot;ק והטעם מפני שכשלת בעוניך ופגמת בשם הגדול. ומיהו מי שאינו מוסיף שתי שעות לא הפסיד שהוא התענה ע&quot;ב שעות כמנין חס&quot;ד (מטה משה, מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ד) הביא מרמ&quot;ע מפאנו בשם האריז&quot;ל שיוסיף שעה אחת מבעוד יום ועוד שעה בסוף התענית שהוא נ&#x27; שעות [ומקצת שעה ככולה], ונמצאת דיום ראשון עולה לתענית אחת אבל ביום שני כל שעה ושעה עולה לתענית אחת וסך הכל עולה כ&quot;ז תעניות (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קיבל על עצמו להתענות מ&#x27; ימים?"	"כתב הרמ&quot;א (ובדרכ&quot;מ ס&quot;ק ה&#x27;) דכל הנ&quot;ל מיירי דוקא כשהוא מתענה לתשובת המשקל אבל אם קיבל בפירוש להתענות מ&#x27; תעניות א&quot;א לפטור חיובו בב&#x27; או ג&#x27; ימים רצופים, ולא מיבעי לפי מאי דקיי&quot;ל ביום זה א&quot;א ללוות ולפרוע לא מהני ב&#x27; ימים רצופים אלא אפי&#x27; להרא&quot;ש בתענית דס&quot;ל דביום זה יכול ללוות ולפרוע היינו משום דלא קיבל אדעתא להצטער ולפיכך יכול ללוות ולפרוע משא&quot;כ הכא קיבל על עצמו להצטער א&quot;כ צריך לקיים נדרו או ישאול על נדרו, והביא ראיה מסוף מנחות (ק&quot;ז ע&quot;ב) הנודר שור שוה מנה אינו יוצא בב&#x27; שוורים אפי&#x27; אם כל אחד שוה מנה חסר דינר [דלא כמהרש&quot;ל דהיה מקיל להתענות ב&#x27; ימים רצופים]"	סימן תקסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קיבל להתענות מ&#x27; ימים קודם יוה&quot;כ?"	"ה&quot;נ כתב הרמ&quot;א דאינו יכול לפטור את עצמו בב&#x27; ימים רצופים, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ז) דצריך להתחיל אחר ט&quot;ו באב דאינו יכול להתענות שבת ור&quot;ח (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד), וא&quot;צ להשלים תעניות אלו {משמע דנהגו להתענות עד חצות וכמו שאנו נוהגין בערב ר&quot;ה}, וסגי בקבלת תענית בעלמא פעם אחת בתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד - ל&quot;ה)"	סימן תקסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שנדר להתענות ב&#x27; ימים רצופים?"	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד) מסתפק אם יכול להתענות ארבעים ימים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב) {כפשוטו ה&quot;נ אינו יכול ללוות ולפרוע אפי&#x27; להרא&quot;ש בתענית דהוא כוון לצער עצמו בב&#x27; ימים רצופים}"	סימן תקסח סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התענה תענית חלום ביום שאסור בתענית?	"אם הוא יום שאין אומרים למנצח צריך למיתב תענית לתעניתא, ואם הוא רק יום שאין אומרים תחנון א&quot;צ (שו&quot;ע, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ז), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; רפ&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;"	סימן תקסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו היוצאים מן הכלל?	"1) ר&quot;ח ניסן ור&quot;ח אב די&quot;א שמצוה להתענות בהם וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; תק&quot;פ (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ט, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו)&lt;br&gt;2) ערב פסח {דהרי בכורות מחויבים להתענות}, אבל א&quot;א לחול ביום ראשון (שעה&quot;צ סי&#x27; רפ&quot;ח ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביו&quot;ט שני?	"התרוה&quot;ד (סי&#x27; רע&quot;ח) וספר חסידים (סי&#x27; רכ&quot;ט) ס&quot;ל דאם התענה ביו&quot;ט ראשון יתענה עוד הפעם ביו&quot;ט שני, אכן השבלי הלקט והב&quot;י חולקים עליהם וס&quot;ל דצריך להמתין עד אחר יו&quot;ט, ובאמת בספר חסידים בפנינו כתב וז&quot;ל אבל אם התענה ביו&quot;ט בשביל חלום וביו&quot;ט אחרון למחר יתענה עכ&quot;ל, וכתב פירוש אזולאי דכוונתו לומר דאם התענה ביו&quot;ט אחרון יכול להתענות באסרו חג, ועדיין צ&quot;ע בדברי התרוה&quot;ד. להלכה, קיי&quot;ל דאם התענה ביו&quot;ט ראשון ממתין עד אחר יו&quot;ט, עי&#x27; מש&quot;כ בסי&#x27; רפ&quot;ח"	סימן תקסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם תענית ציבור עולה לו למי שחייב למיתב תענית לתעניתא?	"המשאת בנימין ומג&quot;א (סי&#x27; רפ&quot;ח ס&quot;ק ג&#x27;) מחמירים, והשלטי גיבורים והט&quot;ז (שם) מקילין, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) בשעת הדחק לסמוך על המקילין, וכ&quot;כ המ&quot;ב (שם ס&quot;ק ח&#x27;) בשם הגר&quot;ז"	סימן תקסח סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא תענית ציבור בבל?	"איתא בגמ&#x27; (תענית י&quot;א ע&quot;ב) אין תענית ציבור בבבל אלא ט&#x27; באב בלבד, ופי&#x27; הרא&quot;ש בשם הראבי&quot;ה מפני שאין נשיא בבבל [וע&quot;ע בתוס&#x27; שם דפי&#x27; מפני שהיה להם הרבה גשמים, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן סי&#x27; תקע&quot;ה], ולפיכך ליכא איסור מלאכה וגם אינו מתחיל אלא בבקר (ב&quot;י)"	סימן תקסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יחיד המקבל תענית האם צריך לפרט שהוא מקבל תענית יחיד?	"איתא בגמ&#x27; דיחיד המקבל תענית אסור בנעילת הסנדל מספק דשמא קיבל עליו תענית ציבור, אבל כתב הרא&quot;ש דהרי&quot;ף לא הביא גמ&#x27; זו מפני דלא חיישינן להכי דהרי אין תענית ציבור בבבל, ואפ&quot;ה כתב הראבי&quot;ה דלכתחילה צריך לומר בפירוש שהוא מקבל רק תענית יחיד, וכ&quot;כ המחבר כאן ולעיל (סי&#x27; תקס&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;), ופשוט דאם קיבל בפירוש שהוא בתענית ציבור יש עליו כל חומרי דתענית ציבור (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&quot;ב)"	סימן תקסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בא&quot;י?	"המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&#x27;) מסתפק בדבר דמצד אחד משמע מגמ&#x27; דמן הסתם חיישינן בא&quot;י לתענית ציבור, ומצד שני אין מצוי להתענות תענית ציבור בזה&quot;ז [ועוד ליכא נשיא אפי&#x27; בא&quot;י לפי הרא&quot;ש דס&quot;ל דתלוי בנשיא (ר&quot;י באק)], והמ&quot;ב מסיים וצ&quot;ע, ועי&#x27; לקמן סי&#x27; תקע&quot;ה"	סימן תקסח סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מת אביו באדר, באיזה חודש יתענה אם שנה הבאה שנה מעוברת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-22a4a42a21aaa7748735bc1e8d46408ee36a3c21.jpg"">"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי קדיש?	"אפי&#x27; אם מתענים בשני אדרים אין להם זכות לומר קדיש בשניהם וכמ&quot;ש המטה משה בשם המהרש&quot;ל דאם אינו יודע יום המיתה בורר יום אחד מספק אבל לא יסיג גבול אחרים לומר קדיש (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב) {אבל בזמנינו שנוהגין שכולם אומרים קדיש ביחד לכאורה יאמרו קדיש בשניהם, וכן נקט הפסק&quot;ת (הע&#x27; 47) אלא שיש נפק&quot;מ לענין הש&quot;ץ} [וכתב המנח&quot;י (ח&quot;א סי&#x27; פ&quot;ג) דיברור יום מיוחד לאביו ויום מיוחד לאמו]"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אינו יודע אם מת באדר א&#x27; או באדר ב&#x27;?"	"כתב החיי&quot;א שיתענה באדר ב&#x27; דמוקמינן האדם על חזקתו שלא מת, ועוד המחבר דס&quot;ל דהעיקר הוא אדר ב&#x27; (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח), וכעין זה אם נמצא מת ואינו יודע מתי נפטר היארצייט הוא יום שנמצא (אג&quot;מ יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קנ&quot;ט אות א&#x27;), אבל מי שטבע בים אזלינן בתר יום שטבע (ערך ש&quot;י יו&quot;ד סי&#x27; שע&quot;ה) [דהא דאין מתאבלים מיד היינו כדי שלא להתיר אשתו] (מ&quot;ב דרשו)"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת באמצע אדר א&#x27;?"	"הספר חסידים כתב דיש להתענות אף בשבט מספק (מג&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;), אכן השיג עליו הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;) דזהו רק מדת חסידות דמדינא מתענה רק באדר (רע&quot;א), וכן נקט השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם גבעת שאול (סי&#x27; ע&quot;ג) דמתענה רק באדר"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת ל&#x27; חשון ובשנה הבאה חשון חסר?"	"המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) מסתפק בדבר ומצדד לומר שתלוי מהו השנה ראשונה, אם השנה ראשונה חסר אז נקבע בכ&quot;ט חשון דזהו הסוף חשון אבל אם שנה ראשונה מלא ועל כרחך נקבע בל&#x27; חשון שהוא ר&quot;ח כסלו א&quot;כ אח&quot;כ נמי נקבע בר&quot;ח כסלו וזהו א&#x27; כסלו [וא&quot;כ אסור בתענית אבל ידליק הנר ויאמר קדיש (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ב)], וכעין זה נקט הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דלעולם מתענה כ&quot;ט חשון {אבל פשוט דבשנה שחשון מלא פשוט שיתענה בל&#x27; חשון, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו}, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ז) הביא הפנים מאירות (ח&quot;ב סי&#x27; כ&quot;ג) שהשיג עליהם שהיארצייט הוא ביום המולד וזהו א&#x27; כסלו, וכן הביא ממאמר מרדכי דבלשון בני אדם נקרא ראש חודש, והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ב) מסיים בדברי השע&quot;ת דנוהגין כהמג&quot;א, וכ&quot;כ הגשר החיים (פל&quot;ב סעי&#x27; י&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו) פסק כהפנים מאירות שהיארצייט א&#x27; כסלו, וכן נקט האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קנ&quot;ט)"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת ל&#x27; אדר א&#x27;?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&#x27;) [ע&quot;פ הגהת מחה&quot;ש] שיתענה ל&#x27; שבט שהוא א&#x27; דר&quot;ח אדר ולא יתענה כ&quot;ט אדר דרק אדר ב&#x27; במקום אדר ולא אדר א&#x27; {וזהו דוקא מפני שהוא א&#x27; דר&quot;ח אדר ב&#x27; אבל באמצע אדר א&#x27; פשוט דמתענה באדר וכמ&quot;ש למעלה, דלא כספר חסידים}, והאג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ג סי&#x27; קנ&quot;ט) כתב דיש צד לומר שהיארצייט בר&quot;ח ניסן וכמ&quot;ש בסי&#x27; נ&quot;ה לגבי בר מצוה"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מת א&#x27; כסלו בשנה שחשון חסר, מה הדין אם כשחשון מלא?"	"כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק ט&quot;ז) בשם הפנים מאירות דפשוט דיארצייט הוא א&#x27; כסלו {אכן בסי&#x27; נ&quot;ה אמרינן דנעשה גדול בל&#x27; חשון}"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מסי&#x27; נ&quot;ה לגבי קביעת יום בר מצוה?"	"י&quot;ל דהתם צריך לעבור י&quot;ג שנים וממילא אם נולד ל&#x27; חשון א&quot;א להקדימו לכ&quot;ט חשון משא&quot;כ הכא מהדרינן לקבוע יום המיתה וזהו בסוף חשון (עם ר&quot;י באק)"	סימן תקסח סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מתענין ביום המיתה או ביום הקבורה?	"המהרי&quot;ל הביא ראיה מגמ&#x27; שבועות (כ&#x27; ע&quot;א) יום שמת בו אביו דאזלינן בתר יום המיתה ולא בתר יום הקבורה"	סימן תקסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנה ראשונה?	"יש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) כתב דלעולם אזלינן בתר המיתה וגם האבלות נפסק ביום היארצייט&lt;br&gt;2) הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; ת&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) בשם המשאת בנימין ס&quot;ל דאזלינן בתר הקבורה כיון שנוהגין אבלות מיום הקבורה&lt;br&gt;3) הא&quot;ר ס&quot;ל דהיארצייט נקבע בתר יום המיתה אע&quot;פ שהאבלות הולך בתר יום הקבורה [ואם נקבר למחרת מיום המיתה ליכא נפק&quot;מ דאז נשלם הי&quot;ב חודש ביום המיתה אבל יש נפק&quot;מ אם נקבר ב&#x27; ימים או יותר אחר יום המיתה].&lt;br&gt;והמ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ד) סותם כהא&quot;ר וכ&quot;כ החיי&quot;א, ואח&quot;כ הביא הש&quot;ך ביש אומרים, ומשמע דס&quot;ל דהעיקר כהא&quot;ר, וכן נקט הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&quot;ו)"	סימן תקסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקבר ביום המיתה אבל לא שמע שמת עד לאחר זמן?	לכו&quot;ע נוהג י&quot;ב חודש מיום המיתה ולא מיום השמיעה (שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ג)	סימן תקסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הענין להתענות ביארצייט?	"1) יום שהורע מזלו של הבן (לקט יושר, מהר&quot;י מינץ, לבוש)&lt;br&gt;2) בכל שנה דנין האב דבר מועט ובתענית הבן יש כפרה לאב (לקט יושר, מהר&quot;י מינץ)&lt;br&gt;3) לעורר תשובה ובזכות זה תתעלה האב בגן עדן (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; רכ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;)&lt;br&gt;(פסק&quot;ת אות ז&#x27;)"	סימן תקסח סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אירע היארצייט בשבת או בשאר ימים שאין מתענין?	"המחבר פסק כהמהרי&quot;ק שדוחין אותו למחר [והכה&quot;ח (ס&quot;ק צ&quot;ד) הביא שיטות להקדים התענית], אבל הרמ&quot;א כתב דנוהגין שלא להתענות כלל, אלא כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ה) שמדליקין נר ואומרים קדיש [וגם יעסוק בתורה ומצות לזכותו (קיצור שו&quot;ע סי&#x27; רכ&quot;א סעי&#x27; ו)]"	סימן תקסח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אירע לו ברית מילה של בנו ביום יארצייט?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ה&#x27;) דהוי יו&quot;ט דידיה וא&quot;צ להתענות אבל אם רוצה יכול להתענות עד מנחה גדולה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), והוסיף השע&quot;ת (ס&quot;ק י&quot;ט) ה&quot;ה סעודת פדיון הבן וחתן בשבעת ימי המשתה, ועוד כתב דאם רוצה להחמיר שלא לאכול אפי&#x27; בסעודת מצוה יאמר בלי נדר כדי שיהא מותר בפעם אחר בלא התרת נדרים"	סימן תקסח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להתענות ביום שמת רבו מובהק?	כתב השל&quot;ה דטוב להתענות ביום שמת רבו מובהק כי חייב בכבודו יותר מכבוד אב (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ו), אכן מעורר האליה זוטא דלפי הטעם דהורע מזלו לא שייך זה ברבו מובהק	סימן תקסח סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נדר לילך לקברי צדיקים ושוב השכירוהו ללכת שם?	"כתב המהרי&quot;ל (סי&#x27; קי&quot;ח) אם רק נדר ללכת שם יוצא ידי נדרו, אבל אם נדר להוציא עשרה זהובים להליכה זו לא יצא (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א), והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק כ&quot;א) מצדד דמהני להוציא המעות לצדקה (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&quot;ז, ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&quot;ז)"	סימן תקסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת לחו&quot;ל לילך לקברי צדיקים?	"כן, ובלבד שדעתו לחזור (שע&quot;ת ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תקסח סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם נדר להתענות מ&#x27; ימים רצופים, מה הדין אם אירע תענית ציבור באמצע?"	"כתב המהרי&quot;ל דעולה לו לנדרו, וכ&quot;ת מאי שנא ממי שאמר הריני נזיר ונזיר כשיהיה לי בן דחייב שתים, די&quot;ל דשאני התם דתרי נדרי נינהו (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב), וזהו אפי&#x27; אם לא נדר להתענות מ&#x27; ימים אלו בדוקא (מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ח) {ויש לפרש דלגבי נדרו מ&#x27; יום הרי קיבל עליו להתענות מ&#x27; ימים ודעתו אפי&#x27; אם פגע בתענית ציבור, ולגבי התענית ציבור אינו תלוי בקבלתו כלל וממילא עולה לשניהם}"	סימן תקסח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם קיבל להתענות ב&#x27; וה&#x27; ואח&quot;כ קיבל מ&#x27; יום?"	"כתב השלטי גיבורים דאין היום ב&#x27; וה&#x27; עולה לו דהוי תרי נדרי, אבל כתב דאם נבלע בתוך המ&#x27; יום עולה לו וכמ&quot;ש בתוס&#x27; נזיר (י&quot;ג ע&quot;ב) דאם מובלע בתוך הימים עולה לו לשניהם, אכן השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) דהתם ביארו תוס&#x27; דוקא מפני שדעתו היתה לכך מתחילה אבל הכא לא היה דעתו לכך, ועוד הרמב&quot;ם חולק על פירושו של תוס&#x27;, אלא כתב המג&quot;א דאינו עולה לו כלל אפי&#x27; אם מובלע בתוך הימים, וכן נקט המ&quot;ב (ס&quot;ק מ&quot;ט) אלא שהוסיף דאם מתחילה כשנדר ב&#x27; וה&#x27; דעתו היתה שיעלה ג&quot;כ לחשבון ארבעים מהני."	סימן תקסח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במי שרגיל להתענות עשרת ימי התשובה 1) ונדר להתענות מ&#x27; ימים מט&quot;ו באב 2) ומת אביו בין ר&quot;ה ליוה&quot;כ 3) ומת אביו לפני ר&quot;ה 4) וגזרו תענית בשבוע זו?"	"1) פשוט דכוונתו על מ&#x27; ימים אלו שעלה משה למרום ואפי&#x27; אם יש בהם תעניתים אחרים ושניהם עולה לו (מג&quot;א ס&quot;ק כ&quot;ב, מ&quot;ב ס&quot;ק מ&quot;ט) 2) א&quot;צ להוסיף יום קודם ר&quot;ה (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם) 3) אם הוא יום ראשון דסליחות או ערב ר&quot;ה הוי תענית קבוע וא&quot;צ להתענות יום אחר, ואם הוא שאר ימים אז יש לו להוסיף עוד יום דימים אלו אינם קבועים אבל אם חל ר&quot;ה ביום ה&#x27; וליכא עוד יום להוסיף א&quot;צ להוסיף (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק נ&quot;ג - נ&quot;ד) 4) דינו כמת אביו (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)"	סימן תקסח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקהל שגזרו להתענות כל ימי הקיץ ב&#x27; וה&#x27; וחלקו הקהל לד&#x27; חלקים, ואירע י&quot;ז תמוז ביום ה&#x27;?"	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק כ&quot;ב) כיון שמתענים לשם תשובה צריכים להתענות יום אחר, וה&quot;ה במי שרגיל להתענות ערב ר&quot;ח ואירע ביום ב&#x27; וה&#x27; אינו עולה לו וצריך להתענות יום אחר דדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין אבל אם רגיל להתענות ב&#x27; וה&#x27; בודאי עולה לו דהיינו הך "	סימן תקסח סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לנהוג ביום התענית?	"כתב הרמב&quot;ם שלא יתעדן את עצמו ואל יקל ראשו ולא יהיה שמח וטוב לב אלא דואג ואונן וכמ&quot;ש מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו, והוסיף הבאה&quot;ט (ס&quot;ק כ&quot;ב) בשם החסד לאברהם שישמור עצמו מן הכעס וגם ישא ויתן באמונה ובנחת ביותר שלא יבוא לכלל כעס (מ&quot;ב ס&quot;ק נ&#x27;), ועוד כתב הבאה&quot;ט שלא יאכל בלילה קודם התענית יותר מהרגל שלו [ודבר זה אינו מובא במ&quot;ב] {ולפי&quot;ז יש להחמיר שלא ליקח הקלי צום או לקום קודם התענית לאכול וכדומה אלא במקום צורך}"	סימן תקסח סעיף יב		
